פסק-דין בתיק ת"ק 311-12-10

1.         א.         התובע הגיש תביעה זו נגד הנתבעת, בה ביקש לחייב אותה לשלם לו פיצוי בסך של 24.320  ש"ח בשל שרות לקוי, בשל אותם חודשים ששילם וסבל ובשל קיומן של תקלות אין סופיות במשך שנה שלמה, עשרות שעות של המתנה בבית לטכנאי במשך 13 חודשי מינוי ובסופו של יום גם היה ניתוק על ידי חיתוך הכבל.

            ב.         א)         בחודש אוקטובר 2008 עבר התובע לדירה ברחובות ובאותו חודש נחתם הסכם עם הנתבעת לגבי חבילת טריפל, אשר כלל: טלפון, טלוויזיה וכבלים ובהמשך לכך, חובר כבל לדירה והתבצעה חלוקה הטריפל בדירה.

                                    ימים מספר לאחר החיבור, החלו בעיות של קליטה, ניתוקים אין סופיים באינטרנט ובטלפון.

                                    כתוצאה מכך, ביצע התובע מדי חודש מספר קריאות שרות לנתבעת וכך זה נמשך עד חודש אוקטובר 2009. בחודש זה, פקעה סבלנותו של התובע וביקש לדבר עם מנהל השרות, אשר הסכים שמשהו לא בסדר והודיע לתובע על זיכוי עבור חודשים ספטמבר ואוקטובר 2009.

                        ב)         במשך שנה הוחלפו כבלים, ממירים, חיבורים ועדיין העסק לא עבד.

                                    בחודש נובמבר 2009 חזר התובע מחו"ל ומצא בת"ד שלו שובר לתשלום ללא זיכוי ואחרי הרבה טלפונים וזמן המתנה לשרות, נאמר לתובע שיקבל רק זיכוי חלקי.

                                    מחוסר שביעות רצון מהשרות, ביקש התובע להפסיק את ההתקשרות עמה ולבטל התשלומים.

                                    ברגע שבוטל התשלום, נשלח טכנאי ובחודש דצמבר 2009 חתך את הכבל אשר נכנס לדירה וכך נותק מהתקשרות הטריפל.

                                    עוד מוסיף התובע וטוען, שגם לאחר הניתוק, עדיין ממשיכה הנתבעת להטרידו במכתבים מעו"ד על קנסות עבור כל מיני חיובים, למרות שכל התשלומים שהיו עד חודש נובמבר 2009 שולמו על ידי התובע ולמרות הבטחות הזיכוי - טרם בוצע הזיכוי עצמו.

2.         א.         הנתבעת, הוט מערכות תקשורת בע"מ הגישה כתב הגנה בשמה ובשם:"הוט סלקום שותפות מוגבלת" (להלן:"הוט לסקום") בכתב הגנה בו ביקשו נתבעות אלו לדחות את תביעת התובע.

                        בטרם אתייחס לגופן של הטענות המובאות בכתב ההגנה, עלי לציין, שהתובע הגיש התביעה רק נגד הנתבעת, לכן צרופה של הוט סלקום כנתבעת לכתב ההגנה שלה, מבלי לקבל רשותו של בית המשפט ומבלי להבהיר לבית המשפט את סיבת הצירוף - אינו צירוף כדין ולכן אתייחס רק לטענות הנתבעת הבאות להשיב לתביעת התובע, מבלי להתייחס לחלקה של "הוט סלקום" בנשוא תביעה זו.

            ב.         בסעיף 1.2 לכתב ההגנה מציינת הנתבעת, שנוכח השירותים עימם התקשר התובע ונוכח טענותיו לתקלות בשרותי הסלקום, הרי שהנתבעת הרלוונטית הנכונה למרבית טענותיו של התובע היא הוט סלקום ועל מנת לייעל את הדיון ולחסוך זמן בבירור התביעה, הסכימה הוט סלקום להצטרף כנתבעת נוספת.

                        מנוסחו הארוך והמשפטי של כתב ההגנה עולה, שכתב ההגנה נוסח ניסוח משפטי ואין להוציא מכללל אפשרות שידו של עו"ד הייתה בדבר.

                        לכן, עם כל הכבוד לנתבעת, לא מצאתי בין המסמכים שצרפה לכתב ההגנה הסכמה כלשהי שניתנה על ידי הוט סלקום על הסמכתה להצטרף כנתבעת ולכן, בהיעדר הסכמה, לא נראה לי כיצד אפשר לחייב נתבעת - אם תחויב בדין- לשאת בחיוב זה ללא הסכמה מפורשת להיות נתבעת.

                        האם באמת הסכימה הוט סלקום לצרף אותה כנתבעת נוספת והאם הסכימה      ש: "נוכח טענותיו לתקלות בשירות הסלקום, הרי שהנתבעת הרלוונטית והנכונה למרבית טענותיו של התובע היא הנתבעת 2"?

                        אחרת המצב - וזאת בוודאי ידעו גם מנסחי כתב ההגנה- אם הייתה מחליטה הנתבעת לשלוח בקשה לצרוף נתבעת בצירוף הסכמת אותה נתבעת או לשלוח הודעה לצד ג' להוט סלקום ולטעון טענותיה - כפי שנטענו בסעיף 1.2 לכתב ההגנה.

 3.        לגופו של עניין, מבקשת הנתבעת בכתב הגנה לדחות את תביעת התובע ולהצדקת בקשה זו, מעלה הנתבעת, בין היתר את הטענות הבאות:

            א.         תקלות בשרות הטלפון ותשתית האינטרנט, הן דבר שבשגרה ואין לתבוע עליהן פיצוי ומכל מקום, מדובר בתקלות ארעיות שטופלו באופן מיידי על ידי הוט סלקום והתובע זוכה על ידי הוט סלקום בסך של 311.65 ש"ח, בגין מלוא התקופה שבה אירעו התקלות עוד בטרם הגיש את כתב התביעה.

                        למרות זאת, נמנע התובע מלשלם את דמי המנוי כסדרם עבור שרותי הנתבעת.